גישור
גישור הנו הליך בו נפגש המגשר, צד שלישי נייטרלי וחסר פניות עם הצדדים במטרה לסייע להם ביישוב הסכסוך מבלי שהוא מחזיק כל סמכות להכריע בו. הגישור בישראל פרץ דרך מאז שנת 1998 ועד היום.
יש לומר כי בזכות מערכת המשפט בישראל ומנהיגות ראויה ונחרצת של נשיא בית המשפט העליון בזמנו, פרופ' אהרון ברק ובהמשך, כב' השופטת מיכל רובינשטיין אשר הובילה לאורך שנים את הטמעת תחום הגישור בבתי המשפט היה הליך הגישור להליך מוכר ומיושם כהליך לפתרון סכסוכים.
באלפי תיקים בבתי משפט נדרשים הצדדים להליך מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) בו הם נחשפים להזדמנות שבגישור ובמקרים רבים נוטלים בו חלק; בבתי משפט למשפחה ובתי דין רבניים לא ניתן להשיק הליך משפטי קודם לניסיון יישוב סכסוך; הליך הגישור מסייע בידי רבים לייתר את ההתדיינות בבית משפט על דרך יישוב הסכסוך קודם לכן בגישור – הסדר הגישור, אף יקבל תוקף של פסק דין על פי חוק בתי המשפט.
הגישור במושב הדין מנוהל על ידי שורת מגשרים מנוסים בתחומם. ישיבת המטרה מאפשרת ביתר קלות לאתר את ההזדמנות לגישור ולמנות מגשר מתאים אך בכך לא מסתיימת ה"תורה". מושב הדין שם לעצמו מטרה לעשות שימוש ייחודי יותר בהליך הגישור, בין היתר במקרים הבאים:
- גישור מומחים בשניים באמצעות 2 מגשרים, האחד משפטן והשני מומחה בתחום עיסוקו כדוגמת רו"ח, מהנדס, שמאי, מומחה היי-רק, קניין רוחני או תחום אחר
- גישור – בוררות מוגבלת בהצעת הצדדים – קונספט ייחודי המשלב בין גישור אשר סיים חלק מן הסכסוך תוך הותרת החלק שלא הסתיים להכרעת בורר בין הצעות הצדדים לגביו על פי ההצעה המשכנעת יותר
- בוררות – גישור – בוררות – קונספט המאפשר לצדדים אשר התחילו בהליך בוררות, להסתייע במגשר אחר מן הבורר מתוך שורת המגשרים במושב הדין במטרה לפתור את הסכסוך; במידה וחלק מן הסכסוך לא נפתר – רשאים הם לשוב לבוררות מן הנקודה שהפסיקו או אף לקבוע מתווה בוררות יעיל להכרעה משלימה
- גישור מלווה במומחה – גישור בתחום מקצועי המאפשר ליווי "מומחה לשעה" על מנת לתת מענה נקודתי לסוגייה מטרידה, בין אם בתחום האקטואריה (בגישור גירושין), בין אם בנושא בניה או אחר.