שו"ת

שאלות ותשובות

תשובה : בעיני, הבוררות הנה הליך שיפוטי פרטי המכריע בסכסוך על יסוד חוק הבוררות. "כרטיס הכניסה" לבוררות לפי חוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 הנה הסכם בוררות בכתב. די בהסכם בוררות המסדיר בקצרה את הסכמת הצדדים לנהל הליך בוררות. פסק הבוררות מכריע בין הצדדים. בכפוף לניהולו של ההליך באופן תקין ניתן לאשר את פסק הבוררות כפסק דין בבית משפט ולאכוף אותו כפסק דין של בית משפט.

מה הבדל בין בוררות ובין גישור?

הגישור הנו הליך הדברות על דרך ניהול משא ומתן בין צדדים לסכסוך בסיועו של צד שלישי, הוא המגשר. המגשר אינו מסמיך להכריע בסכסוך. לעומת זאת, הליך הבוררות נושא אופי שיפוטי והבורר נדרש להכריע בסכסוך. הכללים בהליך הבוררות שונים ובכלל זאת מחייבים בעקרון ישיבה במעמד משותף אם הצדדים בעוד המגשר רשאי להיוועד עם הצדדים בישיבות נפרדות. המשותף ל – 2 הליכים אלה הוא בכך שאם הצדדים סיימו את הגישור בהסדר גישור, ניתן לאשר אותו כפסק דין, דבר שאפשרי גם ביחס לפסק בוררות.
מטבע הדברים אופיים של ההליכים שונה בתכלית: בעוד צדדים לגישור נועדים לפיוס והשגת הבנה, צדדים לבוררות מעוניינים לנצח את הסכסוך.
לדעתי, בחירה בגישור או בבוררות תלויה במטרות הצדדים. יש צדדים שהיחסים ביניהם טובים והקרבה אפשרית ולכן הגישור הוא האפשרות הנכונה. לא פעם התקשורת בין הצדדים שלילית או שמפגש בין עמדותיהם נראה כ"תאונת דרכים" והליך בוררות מתאים בהרבה מאשר ניסיון פיוס.
בעיני, הדבר הנכון ביותר לצדדים כיום הוא קיום ישיבה מקדמית, ישיבת מטרה באמצעותה ניתן לגבש את ההליך המשולב והנכון ביותר עבורם וארסנל ההליכים "ההיברידיים" הללו רחב ויצירתי כיום.

יתרונות הליך הבוררות על התדיינות בבימ"ש

יתרונות הבוררות על פני התדיינות בבית משפט בתיקים אזרחיים הם, בין היתר, כדלקמן:

פרטיות – הליך הבוררות פרטי. הוא מאפשר את ניהול המשפט בשקט תעשייתי בשונה מניהול פומבי בבית משפט. הליך הבוררות מסייע בדרך כלל גם על שמירת צנעת הפרט.
סודיות – רבים נוטים לחשוב בטעות כי הליך הבוררות סודי. לדעתי זו לא ברירת המחדל שכן חוק הבוררות אינו כולל תנאי שכזה. צדדים המעוניינים בשמירת סודיות יכולים להסכים על כך בישיבת הבוררות הראשונה, או כבר בהסכם הבוררות בכתב שביניהם, כמובן בכפוף לעניינים המחייבים גילוי כדוגמת התערבות בית משפט במקרים מסוימים לאישור פסק הבוררות.
זמינות – הליך הבוררות זמין בהרבה מזה של בית משפט. בעוד יכול ודיון ראשון בבית משפט ייקבע לעוד מספר חודשים הרי דיון בבוררות יכול ויתקיים כבר בשבוע הבא. מכאן שניתן לקצר בהרבה את לוח הזמנים הכרוך בהתדיינות בבית משפט.
קיצור תקופת ההתדיינות – הליך בוררות עשוי להיות קצר בהרבה מהליך בבית משפט. יחד עם זאת, הדבר כפוף לכך שהצדדים והבורר יהיו מעוניינים בכך. בנוסף גם ניתן לתכנן הליך בוררות מראש באופן שהצדדים יידעו מתי יינתן פסק הבוררות או שלכל הפחות אבני הדרך המרכזיות בהליך זה יהיו ידועות ומוסכמות מראש. הכלי הנוסף שיש בו כדי לקצר הליך בוררות הנו כלי היצירתיות. בישיבת מטרה ניתן להגדיר הליכי בוררות יצירתיים וחדשניים שיש בהם כדי לקצר את לוח הזמנים (לדוגמה בוררות היברידית המבוססת על מודל last Offer Arbitration).
יצירתיות – מאחר והבוררות פטורה מכללי פרוצדורה רבים ונוקשים בבית משפט היא מאפשרת גם מרחב יצירתי רב. הרבה בוררויות בישראל מתנהלות במתכונת דומה לזו של בית משפט. לדעתי אפשר לנהל בוררויות באופן שאינו מהווה חיקוי לבית משפט ובכלל זאת בוררות אקספרס המאפשר ניהול מהיר מאד של ההליך בתנאים מסוימים, בוררות מומחים בשניים בתיקים מקצועיים(למשל עו"ד ומהנדס/עו"ד ושמאי/ עו"ד ורו"ח), בוררות במתכונת בוררות "היברידית" (על יסוד מתכונת בוררות Last Offer Arbitration ובשילוב הליך גישור מקביל) ועוד. היצירתיות הופכת את הבוררות כ"כפפה" ליד הסכסוך.
חיסכון בעלויות – חיסכון בעלויות בבוררות אפשרי אך אינו בגדר הכרח. יכול והבוררות תהא יקרה יותר מן האגרה המשולמת לבית משפט אך מה באשר לחיסכון של 3 שנות התדיינות? המבחן הנכון הוא עלות/תועלת. לדעתי, במודלים היצירתיים של הבוררות ניתן לייצר הליך אפקטיבי מאד מבחינת עלות.
לעומת זאת היה וצדדים מעוניינים בניהול 30 ישיבות בוררות שבמילא לא היה מאפשר אותן בית המשפט, הרי שעלות הבוררות תהא גבוהה מעלות בית משפט. מעבר לכך, בעוד שיש בידי בורר ליתן את דעתו לתיק באופן יסודי ביותר, הדבר אינו ברור מאליו בבית משפט. נקודה נוספת הנה כי בעוד קשה מאד לחשוב על פתרון סכסוך כספי של 10 א"ש בבוררות במחיר פעוט בהחלט ניתן לומר כי פתרון סכסוך של 10 מיליון ₪ בבוררות יכול ויהיה בעלות נמוכה לעומת עלות האגרה הנדרשת לכך בבית שפט. הדבר תלוי יותר בצדדים ובעורכי דינם.

מה המועד לביטול פסק בוררות?

תשובה : שני חוקים מנחים ומשלימים בשאלה זו, חוק הבוררות התשכ"ח-1968 ותקנות סדרי הדין בענייני בוררות- תשכ"ט -1968. לפי סעיף 27 לחוק הבוררות על בעל דין המבקש לבטל פסק בוררות להגיש את בקשתו לביטול פסק הבוררות תוך 45 יום מיום מתן הפסק. יש לשים לב כי סעיף 24 אינו דן רק בהליך לביטול הפסק, אלא גם לתיקונו באמצעות בית משפט או השלמתו.

תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בבוררות קובעת כי במידה והוגשה בקשה לאישור פסק בוררות, עומדים לרשות הצד שכנגד 45 יום מיום שהומצאה לו ההודעה על הגשת הבקשה לאישור פסק בורר, להגיש את בקשתו לביטול פסק בורר ובלבד שלא עברה התקופה הנקובה בסעיף 27 לחוק הבוררות. במלים פשוטות, אם ניתן פסק בוררות ביום 1.1.18 והוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות ביום 10.1.18, על הצד שכנגד להגיש בקשתו לביטול, תיקון או השלמה תוך 15 יום. אם ימתין לסיום תקופת 45 יום יחלוף זמנו בלי שוב. בית המשפט גם לא נותן ארכה בגלל טעות שכזו ולכן חייבים מאד להיזהר בענייני המועדים.

ישנם גם יוצאים מן הכלל לאמור לעיל במקרים שונים כגון מקום בו נטענת טענה כי לא נכרת הסכם בוררות, מקום בו נודע רק במאוחר על נסיבות חמורות שהיה לבטל פסק דין, אפילו עבר זמן הערעור ועוד.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בדיני בוררות. לא תחול על משרד עורכי הדין אחריות כלשהי בגין הסתייעות במידע זה.

האם ניתן לערער על פסק בוררות?

תשובה: חשוב לציין כי הליך הבוררות הינו הליך עצמאי המאפשר לצדדים לערוך אותו כפי רצונם, כל עוד הם שומרים על כללי חוק הבוררות ודינים רלבנטיים אחרים.

בשנת 2008 תוקן החוק בתיקון מס' 2 אשר פתח בפני הצדדים 2 מסלולי ערעור הסכמיים. כלומר, קיימת חובה לקבע אותם מראש בהסכם הבוררות. אחרת, מסלול הערעור יהא סגור וכל שיהיה ניתן לעשות הוא לפנות למסלול הביטול לפי סעיף 24 לחוק.

מסלול הערעור הראשון מוסדר בסעיף 21א לחוק הבוררות. על הצדדים לקבוע כי פסק הבוררות נתון לערעור. ברגע שעשו כן הערעור יהיה בפני בורר. לוח הזמנים וכללי דיון קבועים בעיקר בתוספת השניה לחוק נוסף לתוספת הראשונה. במקרה זה, עילות הביטול יצומצמו ל – 2 בלבד לפי סעיף 24(9) ו – 24(10). למותר לציין כי עו"ד רונן סטי הוביל את תיקון מס' 2 לחוק הבוררות החל משנת 2004 ועד לאישורו ביום 12.11.2008.

מסלול הערעור השני הנו ברשות בלבד. כלומר, יש לקבל אישור "סף" מבית המשפט על מנת לנהל היך ערעור. כאן התנאים קשים בהרבה שכן על הבוררות להיות כפופה לדין המהותי ויש להוכיח כי נפלה טעות ביישום הדין המהותי שגרמה עימה עיוות דין. גם מסלול זה מחייב הסכמה מראש בין הצדדים. הערעור במקרה זה ידון בפני שופט אחד ככל שתינתן רשות בית משפט. במסלול זה נשמרות כל אפשרויות הביטול לפי סעיף 24 אך יש לשים לב באיזה מסלול בוחרים ובאיזה עיתוי.

איך מאשרים פסק בורר?

תשובה: בית המשפט מוסמך לפי סעיף 23 חוק הבוררות התשכ"ח-1968 לאשר פסק בורר. ברגע שפסק הבוררת מאושר דינו לצורך אכיפתו כדין פסק דין לכל דבר ועניין. יש לציין כי פסק בוררות, אף ללא הליך אישור, מחייב את הצדדים. יחד עם זאת, אם נקח לדוגמה שפסק הבוררות חייב את צד ג' לשלם לצד ב' סך של 1,000,000 ₪ וזה אינו משלם, הרי שאין מנוס מלבקש לאכוף את פסק הבוררות באמצעות בקשה אישור.

הליך הגשת הבקשה מוסדר בסעיף 8 ותקנות סדרי הדין בענייני בוררות- תשכ"ט -1968.תקנה 8 דורשת מבעל הדין המעוניין באישור פסק הבורר להגיש לבית המשפט בקשה בצורת הודעה, לפי טופס 3 שבתוספת ועליו לצרף לבקשה העתק של פסק הבורר חתום על ידי הבורר, כמו גם העתק הסכם הבוררות ומספר העתקים נוספים כמספר המשיבים לשם המצאה לכל משיב.

אציין כי הגשת בקשה לאישור פסק בורר אינה כפופה ללוח זמנים מחייב אך גם כאן יש גבולות מסוימים.

איך אוכפים פסק בורר?

תשובה: חשוב לציין כי הדין במדינת ישראל איננו מכיר בזכות אוטומטית של זוכה בפסק בורר לאכוף ישירות את פסק הבורר בהוצאה לפועל. לפי ס'23 חוק הבוררות התשכ"ח-1968, הזוכה חייב קודם לנקוט בבית המשפט הליך לאישור פסק הבוררות על מנת שלפסק הבורר יינתן תוקף של פסק דין. ולכן ברגע שפסק הבוררות אושר על ידי בית המשפט רואים בו כפסק דין לכל דבר הניתן לאכיפה בהוצאה לפועל.

יחד עם זאת, מעטים מודעים לכך כי לפי סעיף 29 לחוק הבוררות ניתן לנקוט בהליכים זמניים כדוגמת עיקולים על נכסי בעל הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכב יציאתו מן הארץ ואף מתן ערובה למילוי פסק הבוררות. מדובר על סעדים בעלי עוצמה רבה שיש בהם כדי לסייע עד כדי להבטיח את האכיפה בעתיד לבוא.

מה ההבדל בין בוררות לגישור?

תשובה: בוררות הנה הליך שיפוטי פרטי. בוררות לפי חוק הבוררות מחייב סף כניסה של הסכם בכתב. להסכם בוררות בכתב די בכך שהצדדים הסכימו כי הסכסוך ביניהם יוכרע בהליך בוררות. יתר התנאים כבר מוסדרים בחוק הבוררות. יחד עם זאת, הסתייעות בעו"ד הבקיא בדיני בוררות ומשפט מסחרי תוכל לייצר הסכם בוררות יסודי יותר.

אחד הדברים שצדדים ועורכי דין מחמיצים לעיתים הנה ההזדמנות לקבוע תנאי בוררות המתאימים לנסיבות הסכסוך. גיבוש תנאים שכאלה עם בורר/ת המיומנים בניהול הליכי בוררות עשוי לחסוך עלויות וזמנים יקרים. כך לדוגמה, סכסוך בתחום הבניה המתנהל בבוררות "רגילה" יחייב בדר"כ מינוי מהנדסים מטעם כל אחד מן הצדדים ובהמשך מינוי מהנדס מטעם הבורר לבחינת חוות הדעת. לעומת זאת, ניהול בוררות בהליך "בוררות בשניים" בפני בורר עו"ד ובורר מהנדס הפועלים כצוות יחסוך לכל הפחות בעלות המומחה השלישי- חוות הדעת ישמרו את מעמדן (לעומת המקרה בו ממונה מומחה שלישי) והמומחים ייערכו מראש לכך שבעל המקצוע "נמצא כבר בעניינים". בוררות בשניים הנה יוזמה פרי עטו של עו"ד רונן סטי.

הליך הבוררות משוחרר מפרוצדורות רבות המחייבות בבתי משפט, כמו גם מדיני הראיות והדין המהותי, אלא אם כן הוסכם אחרת. תפקיד הבורר לנהל הליך יעיל המוביל להכרעה צודקת. על הבורר לנמק את פסק הבוררות. פסק הבוררות מחייב את הצדדים וניתן לאישור פסק דין בהתאם לחוק הבוררות.

הליך הגישור לעומת זאת הנו הליך אשר נועד במהותו לגבש הסכמות בין הצדדים באמצעות המגשר. למגשר אין כל סמכות הכרעה בסכסוך. תפקידו הנו לסייע לצדדים לנהל הדברות קונסטרוקטיבית ומעשית אשר תוביל ליצירת הסכם ביניהם. הסדר הגישור ניתן לאישור כפסק דין, בין אם נערך בתיק בית משפט ובין אם נערך טרם כניסה לבית משפט.

רבים מסתפקים בדיכוטומיה שבין גישור לעומת בוררות אך לדעתי השילוב הנכון ביניהם הוא הנוסחה המנצחת. כך למשל, "גישבור בייסבול"™ פרי עטו של עו"ד סטי משלב בין גישור בפני מגשר אחד אשר הגיע לתוצאות מסוימות ובין השלמת ההתקדמות באמצעות בורר בגישת "בוררות בייסבול". הבורר מאפשר לצדדים לנהל 2 סבבי הצעות בסופם עליו לבחור בהצעה המשכנעת יותר. במקביל הצדדים רשאים להגיע להסכמות משלימות בפני המגשר. בדרך חדשנית זו ניתן "לנצח את הסכסוך מחוץ לקופסא"!

ישיבה לקביעת תנאים מתאימים לפתרון סכסוכים בדרכים אלו ואחרות יש לנהל בפני מי שבקיא בדיני בוררות, גישור והליכים אחרים חדשניים.

איך ממנים בורר להליך ערעור על פסק בוררות?

מתי ביכולתנו לפטר בורר?

תשובה: לפי סעיף 11 לחוק הבוררות התשכ"ח-1968, לבית המשפט הסמכות להעביר בורר מתפקידו באחד המקרים המנויים בחוק, כגון: נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים; התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין; או נבצר מהבורר למלא את תפקידו.

על הצד המעוניין בהעברת הבורר מתפקידו לפנות אל בית המשפט בבקשה מנומקת שמראה ו לבית המשפט את ההתנהגות הלא ראויה של הבורר.

מתי אפשר לפסול בורר?

תשובה: בית המשפט אמר את דברו בפסק דין לאחרונה בהליך הפ"ב (ת"א) 33923-08-17 ד.ש. תשתיות ובקרה בע"מ נ' בני חאתם דוחיאן בניה ושמירה בע"מ (13.06.18), " המבחן לפסילת בורר דומה למבחן שנקבע בעניינם של שופטים: על הטוען לפסלות בורר להוכיח בהתבסס על ראיות אובייקטיביות, קיומה של חשש למשוא פנים. ניתן להסתייע בכללי האתיקה של השוטים גם בעניינם של בוררים".

במילים פשוטות מה כוונת המשורר? בית המשפט מפרט כי אותן הסיבות שעל-פיהן היינו פוסלים שופט חלות גם כאן בנוגע לבורר. סיבות כגון: ניגוד עניינים ומשוא פנים ( לדוגמא, בורר שבעבר ייצג צד בהליך משפטי), וכו'.

איך מאשרים פסק בורר?

תשובה: על מנת לענות על שאלה זו אנו מחויבים להקדים ולשאול מה זה בכלל אישור פסק בורר? הרי חשבנו שהליך הבוררות הינו הליך שיפוטי לכל דבר ועניין, אז למה לאשר? אומנם הליך הינה הליך שיפוטי לכל דבר ועניין, אבל עדיין על מנת לאכוף את פסק הבורר ברשויות האכיפה יש לקבל מבית המפשט את החותם שלו לאשר את פסק הבורר כפסק דין כשר ומחייב לכל דבר ועניין. ולכן יש את הליך בקשת אישור פסק הבורר.

לפי סעיף 23 (א) לחוק הבוררות התשכ"ח-1968, בית המשפט רשאי להיזקק לבקשת בעל דין לאשר את פסק הבוררות. בקשה לאישור פסק בוררות לא מוגבלת בזמן להגישה לבית המשפט כפי שבקשה לביטול פסק בורר מוגבלת.

במידה והליך הבוררות נפתח או בהוראת בית המשפט המחוזי או על ידי הצדדים ללא התערבות של ערכה שיפוטית, לרוב הבקשה תוגש לבית המשפט המחוזי (בכפוף לחריגים).

מהם המרכיבים של סעיף בוררות יעיל ?

תשובה:

בהירות ופירוט

הסכם בוררות ברור ומפורט הוא הכרחי על מנת שנוכל לנהל הליך בוררות בדרוך הכי חלקה ויעילה, אם זה יידרש בעקבות סכסוך בלתי נסבל. אם הסכם הבוררות אינו ברור או מספיק מפורט, אזי ניהול הליך הבוררות עלול להיות מכביד שלא לצורך – הן בשל טעויות של תום לב והן בשל חסימה מכוונת או עיכוב של התהליך תוך ניצול הפגמים בהסכם. לדוגמה, חוסר בהירות באשר לסמכות השיפוט הבלעדית של בית משפט מסוים בענייני בוררות מסוימים, עלול להוביל למצב שבו מוגשות בקשות או אפילו מתדיינים בפני בית המשפט כאשר בית המשפט חסר סמכות שיפוטית, מה שמביא לעלויות מיותרות ולזמן מבוזבז; סוגיות פרוצדורליות שונות הקשורות ללוחות זמנים, חוקים רלוונטיים, גילוי מסמכים, עלויות, אמצעים זמניים ועוד, יש לציין בבירור בהסכם הבוררות.

בשל מרכיב האוטונומיה של הצדדים להסכם הבוררות, ז"א כי ניתן לצדדים את האפשרות לעשות הסתייגויות בכללים מסוימים, זה עלול ליצור סיבוכים ו/או אי הבנות כל עוד הסכם הבוררות אינו ברור ומפורט.

האם אפשר לנהל בוררות בהיעדר צד?

תושבה: חשוב לציין כי לטוב ולרע יש באשפרות הבורר להורות כי הליך הבוררות תתנהל בהיעדר צד. אבל, הבשורה הטוב היא שהחוק מגביל את הבורר ודורש ממנו לפועל בצורה מסוימת לפני נקיטת ההחלטה לנהל את ההליך במעמד צד אחד.

יש למעשה בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 למעשה שני סעיפי חוק אשר מעמידים סייג לבורר. הראש הינו סעיף 15 לחוק הבוררות לשון הסעיף כדלהלן:

" לשון הסעיף כדלקמן:

"דיון בהעדר בעל דין

(א) בעל דין שהוזמן כדין לישיבה פלונית ולא התייצב, רשאי הבורר באותה ישיבה לדון בסכסוך בהעדרו; בעל-דין שנדרש לטעון טענותיו במועד שנקבע לכך ולא עשה כן, רשאי הבורר לפסוק בסכסוך בהעדרו.

(ב) פסק בוררות שניתן אחרי דיון שהתנהל בהעדר בעל-דין או בהעדר טענותיו, רשאי הבורר, על פי פניית בעל-דין שהובאה לפניו תוך שלושים יום מהיום שנמסר לו העתק הפסק, לבטלו ולחדש את הדיון, אם שוכנע שבעל-הדין נעדר או לא טען טענותיו מסיבה מוצדקת."

עינינו הראות כי במידה והוזמן בעל הדין לישיבת בוררות והחליט לא להתייצב, לכאורה נראה כי הבורר חופשי להחליט ולנהל בוררות בהיעדר הצד. אולם, על מנת להגן על אינטרס הצד שהחליט לא להופיע התוספת הראשון בסעיף י' מדייקת בדרישת הזמנת הצד, וזה לשון הסעיף:

"הבורר לא יקיים ישיבה בהעדר בעל-דין אלא אם הזהיר אותו, בכתב או בעל-פה, שידון באותה ישיבה בהעדרו אם לא יתייצב."

זאת אומרת, כי נדרשת הזמנה לדיון שמגיעה על ע"י הבורר ולא מספיק שהצד השני יזמין את יריבו לישיבת בוררות, נדרשת הזמנה בכתב או בעל פה ושההזמנה תזהיר את הצד שבמידה ולא יתייצב לדיון, הבורר שומר לעצמו את הסמכות לנהל את ישיבת הבוררות בהיעדרו.

לאור האמור לעיל, באפשרות הבורר לדון בהליך בוררות בהיעדר צד, אולם המחוקק ווידא כי אינטרס הצד הנעדר הינו מוגן.

איך מנסחים סעיף בוררות עם ערעור לבית משפט?

תשובה: חשוב לציין כי הדין בארץ אינו מכיר בזכות אוטומטית של צד להליך בוררות לערער על פסק בוררות. בשנת 2008 התחולל שינוי מהותי לחוק הבוררות התשכ"ח-1968, אשר מאפשר לצדדים להסכם הבוררות לשמור לעצמם את הזכות לערעור ברשות לבית משפט. עם תיקון מס' 2 חוקק סעיף 29ב לחוק הבוררות התשכ"ח-1968, וכך לשונו:

29ב. (א) צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין; ערעור כאמור יידון בשופט אחד, ויחולו עליו ההוראות החלות על ערעור לפני בית המשפט.

(ב)….

(ג) ….

סעיף זה מונה מספר תנאים על מנת שצדדים יכלו לשמור לעצמם את זכות הערעור. הראשון, במידה והצדדים התנו בהסכמתם לבוררות כי הדיון יתנהל בהתאם לדין, השני, הסכימו כי יהיה ניתן לערער על פסק הבורר, השלישי, הערעור יהיה ברשות בית המשפט והרביעי, הערעור בנוגע לטעות יסודי שנפלה ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין.

זאת אומרת, כי, במידה והצדדים רוצים לערער, חשוב לציין כי ערעור על פסק הבורר אינו על כל נושא באשר הוא, אלא החוק מגביל את יריית אפשרות הערעור לטעות ביישום הדין אשר כפועל יוצא מן הטעות יבצר עיוות דין.

ולכן על מנת לנסך סעיף בוררות המאפשר זכות ערעור לבית משפט, חובה לציין כי הבורר דן בהתאם לדין, ולצדדים שמורה הזכות לערור בפני בית המשפט ברשות.

איך מנסחים סעיף בוררות עם ערעור בפני בורר?

תשובה: חשוב לציין כי הדין בארץ אינו מכיר בזכות אוטומטית של צד להליך בוררות לערער על פסק בוררות. בשנת 2008 התחולל שינוי מהותי לחוק הבוררות התשכ"ח-1968, אשר מאפשר לצדדים להסכם הבוררות לשמור לעצמם את הזכות לערעור ברשות לבית משפט. עם תיקון מס' 2 חוקק סעיף 21א לחוק הבוררות התשכ"ח-1968, סעיף זה דורש רק כי הצדדים בהסכמתם ירשמו כי פסק הבורר ניתן לערעור לפני בורר.

אציין כי ממשיך הסעיף ומונה רשימה של דרישות ניהוליות של ההליך הבוררות בערכאה ראשונה על מנת לאפשר הליך ערעור יעיל.

איך נראה הסכם בוררות?

תשובה: יש מספר דרכים בהם צדדים יכולים להסכים להליך בוררות, האחת בתוך חוזה ההתקשרות שביניהם הם מסכימים על סעיף ליישוב סכסוכים אשר מגדיר את המנגנון של בוררות.

דוגמא לסעיף בוררות:

"כל חילוקי דעות בין הצדדים שיתגלעו בקשר להסכם זה או לביצועו יתבררו בפני בורר אשר ימונה על ידי (באפשרות הצדדים או להעניק את הסמכות לבחירת הבורר למוסד כלשהו או לשאיר את הסמכות הזו בידיהם).על הבוררות יחולו הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, התקנות שהותקנו מכוחו( במידה והבוררות תנוהל על ידי מוסד כלשהו, באפשרות הצדדים לכלול את ההוראות הפרוצדוראליות של אותו מוסד). פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור בפני בורר על פי הוראות סעיף 21א לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, והתוספות לחוק.

אציין כי במידה והצדדים מעוניין לערער בפני בית המשפט יש לציין זאת בסעיף, פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור בפני בורר על פי הוראות סעיף 29ב לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, והתוספות לחוק.

נקודה נוספת שיש להעיר, סעיף הבוררות יכול להיות כמה שיותר רחב או צער מבחינת סמכות הבורר, באפשרות הצדדים להגדיר את כללי המשחק.

האפשרות השנייה שעומדת לצדדים הינה לכרות הסכם שהינו חוזה מחייב לכל דבר ועניין אשר מגדיר את הליך הבוררות ותפקיד הבורר.

לצפייה ולהורדת דוגמת הסכם בוררות של מושב הדין הקליקו כאן: www.justice.co.il

מדוע הסכם בוררות מהווה את "כרטיס הכניסה" להליך זה?

בוררות היא הליך הסכמי. היא מבוססת על הסכמה בכתב. הסכמה בכתב יש לומר אינה מחייבת דווקא חתימה כך שגם חלופת מיילים יכולה לספק דרישה זו. אם אין הסכם בוררות, אין בוררות. קביעת הסכם בוררות אפשרית בכמה שלבים מוקדמים, או מאוחרים: השלב המוקדם ביותר הוא שלב ההתקשרות החוזית שבין הצדדים. ככל שהצדדים, לדוגמה בעת הסכם מכר, הסכם שותפות, הסכם למתן שירותים, הסכם ייבוא, הסכם שיווק יכללו סעיף הבוררות, הרי שבמידה ויפרוץ סכסוך בין הצדדים, ימומש סעיף זה. שלב אחר הנו שלב פריצת הסכסוך. כאן ישנו מצב שבין צדדים קיים הסכם התקשרות בעל פה, או שלא היה הסכם כלל קודם לכן ובעת פריצת הסכסוך הם קובעים בכתב ובקצרה כי הם יפתרו את הסכסוך בהליך בוררות. אפשרות אחרת הנה כי הצדדים החלו בהתכתבויות משפטיות ביניהם, או באמצעות עורכי דינם וקודם פניה לבית משפט החליטו על פניה לבוררות. שלב מאוחר יהא השלב בו הצדדים כבר מנהלים מערכה בבית משפט ומחליטים במהלך ההתדיינות שם, לדוגמה בעת הדיון בהיכל בית המשפט על הפניה התיק לבוררות. הסכמת הצדדים וכתיבתה בפרוטוקול הדיון תהווה הסכם בוררות. בחודש 2/20 צפויה רפורמת סדר הדין האזרחי להיכנס לתוקפה. רפורמה זו קובעת, בין היתר, כי קודם לדיון הראשון בבית משפט יהא על צדדים לקיים ביניהם דיון מקדמי ישיר ולהודיע לבית משפט אם הם מעדיפים הליך גישור או בוררות לפתרון הסכסוך, אלא אם יש בפיהם טעמים מיוחדים בעטים יש לנהל את הסכסוך בבית משפט. סרוב לשתף פעולה עם הנחיות אלה עלול לחייב את הצד הסרבן בהוצאות. לדעתי אין סיבה מוצדקת לנהל תיק עסקי בבית משפט. אם ברור כי תיק שוד צריך לנהל בבית משפט ההיפך הוא באשר לתיק עסקי או סכסוך נדלן. לבוררות יש יתרונות חשובים ומהותיים ובתנאי שתתוכנן נכון בפני בורר מקצועי וראוי.

על מה רצוי להקפיד בעת ניסוח סעיף בוררות

ניסוח סעיף בוררות שהוא למעשה הסכם בוררות חשוב מאחר והוא קובע את מתכונת הבוררות. לדעתי יש להקפיד בעת ניסוח סעיף כזה והנה מקצת הדברים החשובים שהייתי שם עליהם דגש:

ü זהות הבורר – אם יש בידי הצדדים להסכים על תנאי מינימום הנדרשים מן הבורר כדוגמת ניסיון בניהול 20 בוררויות, ותק במקצוע עריכת דין של 15 שנה וכיו"ב, הדבר יביא למינוי בורר ברמה מקצועית גבוהה יותר מאשר מינוי בורר אקראי.

ü מנגנון מינוי הבורר – היה והצדדים לא הסכימו על זהות הבורר כבר במעמד ההסכם רצוי לדעתי לקבוע תנאי סף, לדוגמה, בורר עורך דין שניהל לפחות 20 בורררויות בתחום העסקי. בדרך הזו אנו מבטיחים את ניהול הבוררות באמצעות בורר מנוסה וזו במציאות שלפי חוק אין תנאי סף לזהות הבוררות וכל מי שהוא בן 18 יכול להיות בורר. בנוסף, הייתי קובע כי הבורר ימונה בהסכמה תוך 7 ימים ממועד פניה צד למשנהו ובהיעדר הסכמה באמצעות צד שלישי מוסכם (לדוגמה ראש לשכת עורכי הדין בישראל) ובלבד שהבורר יענה על תנאי הסף הנ"ל.

ü מנגנון ערעור – חוק הבוררות מאפשר כיום קביעת הליך ערעור בבוררות ובלבד שהדבר הוסכם מראש בהסכם הבוררות. החוק מציע 2 מסלולים. מנגנון ערעור בפני בורר אחר או מנגנון רשות ערעור בפני בית משפט. לדעתי, מנגנון הערעור בפני בורר עדיף ואף פשוט יחסית ליישום. במקרים בהם מדובר בסכסוכים משמעותיים עשוי להיות יתרון לסעיף בוררות הכולל ערעור.

ü פטור מדין מהותי, סדרי דין וכללי ראיות -הלכה למעשה, חוק הבוררות כולל שורה של הסכמות המתקיימות בהסכם בוררות בין הצדדים מהרגע שיש ביניהם הסכם בוררות בכתב. בין הסכמות אלה המצויות בתוספת הראשונה (ובמקרה של סעיף בוררות הכולל ערעור גם התוספת השניה) הוראה לפיה הבורר פטור מיישום הדין המהותי (דיני חוזים, קניין וכיו"ב), סדרי דין הנהוגים בבית משפט כמו גם דיני הראיות. גישה זו מכוונת את הבורר ומאפשרת בידיו להוציא תחת ידיו תוצאה צודקת. במקרה בהם מעוניינים בהליך בעל הכרעה משפטית יותר הייתי ממליץ לקבוע כי הבורר יהיה כפוף לדין המהותי אך פטור מסדרי הדין ודיני הראיות החלים בבית משפט.

ü חובת נימוק של פסק הבוררות – מאז שנת 2008, תיקון מס' 2 לחוק, חייב הבורר בנימוק הפסק, אלא אם כן הצדדים פטרו אותו מראש. בבוררויות בהן קיים הליך ערעור חייב הבורר בנימוק הפסק ללא סייג. לכן אין חובה להתייחס לכך בסעיף הבוררות.

ü צווים דחופים וזמניים – הגם שסמכות זו נתונה לבורר מכח הפסיקה והדין הייתי ממליץ בשל עמימות מסוימת לקבוע את סמכות הבורר להוציא תחת ידיו סעדים זמניים ודחופים.

ü כללי בוררות מעודכנים – אם אתם כבר בהליך בוררות ראוי שתבחרו במערכת כללים מתקדמת המתאימה לשנת 2023. זאת בשונה מברירת המחדל של התוספת הראשונה לחוק הבוררות בת 55 שנה! לדוגמא, כללי מושב הדין הנחשבים כיום למתקדמים ביותר בישראל.

כמובן שיש לתת את הדעת לכל הסכם בוררות בהתאם לנסיבות המיוחדות וקיומן של התנאים ייקבע בהתאם.

האם חייבים לחתום על הסכם הבוררות?

הדרישה בחוק הבוררות הנה להסכם בוררות בכתב. אין חובה לחתום על הסכם הבוררות, הסכם קצר ביותר ויכול אף בשורה אחת המצהיר כי הצדדים מעוניינים לפתור את הסכסוך בבוררות. עם הסכמתם זו נכנס מנגנון משלים של חוק הבוררות.
החתימה היא חיזוק כי הצדדים גמרו בדעתם לפנות לבוררות אך יש דרכים שונות להחליף אותה. כך, די בתחלופת מיילים המאשרת זאת.
בתי המשפט קבעו מזה לפני זמן רב שהחתימה אינה תנאי בלעדיו אין להחיל על הצדדים את מנגנון הבוררות. יותר מזה, במקרים מסוימים גם ניתן להתגבר על שימוש במונח "בוררות" אך זאת לדיון נפרד.

כיצד מתועד הדיון בהליך הבוררות?

הסכם הבוררות המצוי בחוק הבוררות אינו קובע דרך מסוימת לתעד את הליך הבוררות. זאת משוום שמדובר בחוק שנחקק בשנת 1968 ומקורותיו אף עתיקים יותר. כיום מקובל לתעד את הבוררות באמצעות הקלטת הישיבה ותמלול. ראוי להסדיר זאת גם בישיבת הבוררות המקדמית ולפי צורך אף בהסכם הבוררות.
מכל מקום מצופה כי הבורר יכין לפחות לעצמו מעין תיעוד פנימי הסוקר את עיקרי הישיבות.
ואולם, בהליכי בוררות בהם הסכימו הצדדים על הליך ערעור המצב אחר לחלוטין. לפי סעיף 21א לחוק הרי בבוררות הכוללת ערעור בזכות בפני בורר חלה חובה קוגנטית לתעד את הליך הבוררות. באשר לשלב הערעור, ברירת המחדל שנקבעה בתוספת השניה מחייבת נימוק, אלא אם כן הצדדים פטרו את הבורר.
ברור שגם ביחס לפסק בוררות הנתון לרשות ערעור בפני בית משפט חלה חובה לנמק את פסק הבוררות שאחרת כיצד תוכל ערכאת הערעור לבחון את ממצאי הבוררות?

האם רשאי בית המשפט להפנות צדדים לבוררות מבימ"ש?

כן, בית המשפט רשאי בהחלט להפנות צדדים לבוררות ישירות מבית המשפט. הדבר עשוי להתקיים במספר מקרים:

הצדדים הסכימו לפתור את הסכסוך בבוררות, לרבות אם בית המשפט המליץ להם על כך. לעניין זה יש להביא בחשבון כי בחודש 2/2020 תיכנס לתוקף הרפורמה בסדר הדין האזרחי בבית המשפט. לפי התקנות החדשות יהא על הצדדים להודיע לבית המשפט אחר הגשת כתבי הטענות ובהמשך לדיון מקדמי ביניהם האם מעדיפים לפתור את הסכסוך בגישור או בבוררות. זאת למעט מקרים מהם עולה כי קיימים טעמים מיוחדים לקיים את הדיון בבית משפט ולא בהליכי גישור או בוררות. צד המסרב לשתף פעולה חשוף לפסיקת הוצאות לקופת אוצר המדינה ולא פחות חמור, להצטייר כצד סרבן שלא לצורך.
בין הצדדים קיים סעיף בוררות בחוזה ההתקשרות, אלא שאחד מהם בחר לנסות ולהגיש תביעה לבית המשפט. במקרה זה בית המשפט מוסמך לעכב את הליכי ההתדיינות בבית המשפט ולהפנות את הצדדים לבוררות לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.

כיצד משפיעה רפורמת סדר הדין 2020 על הבוררות?

הרפורמה אמורה לספק תרופה להקלת העומס על בתי המשפט. לענייננו מחייבת הרפורמה את הצדדים להיפגש לפני הדיון ולהודיע לבית המשפט, בין היתר, מה מעדיפים הצדדים כמנגנון חלופי ליישוב הסכסוך במקום התדיינות בבית משפט: גישור או בוררות.

הגישור והבוררות מקבלים מעמד בכורה. זה לא הגיוני להעמיס על המערכת בלי סוף. גם השופטים הם בני אדם. וחוץ מזה אם אתה מגלה היום שהשותף שלך לעסקת נדלן טמן ידו בצלחת מה את רוצה לעשות? מה שבטוח זה שאתם לא רוצים לחכות 8 חודשים מהיום שתגישו כתב תביעה ועד היום שתראו שופט ובסוף מה תצרכו לעשות? להודיע לשופט אם אתם מעדיפים גישור או בוררות.

סבורני כי המקום הנכון לניהול תיק פלילי או אזרחי תקדימי הוא בית משפט אך במציאות בה שופטים כל כך עמוסים, בה למעלה מ – 500,000 תיקים ממתינים ל 75- שופטים בתחילת שנה ועוד 860,000 תיקים שיגיעו במהלך השנה יש יתרון מובנה ליישום נכון של הליכי בוררות וגישור. הרפורמה הופכת אותם למעין חובה.

מכאן נגזרות 2 מסקנות:

לשלב סעיפי בוררות וגישור בהסכמים מראש, או להסכים עליהם טרם פניה לבית משפט שהרי מדוע לחכות כל כך הרבה זמן לשווא?
אם כבר צריך לבחור בוררות או גישור לעשות את זה נכון. לכל אחד מן ההליכים יתרונות משלו. מה לדעתי מתאים לציבור הישראלי זה "גישור עם שיניים" ולכן אני מעדיף "בוררות תחילה" עם אופציה לפנות לגישור במהלך הבוררות. הליך הבוררות מציע כיום מגוון של הליכים היברידיים אשר יכולים גם לשלב בין פתרונות מפשרים, יצירתיים ואחרים ובין הכרעה אותה ניתן לאכוף משפטית.

לא הייתי ממליץ לסרב הן לגישור והן לבוררות.

מה שנקרא, "There is no second chance to make impression and that is really a bad one".

הסיבה כולה שכן הרפורמה קובעת שאם אין סיבה טובה או אין שיתוף פעולה יש סכנה של הוצאות לטובת אוצר המדינה. שנית, לא הייתי ממליץ לאף אחד להתחיל בלהגיד "לא" לבית משפט.

לאור הרפורמה אני קודם כל מציע לכל צופינו שמצויים בעסקאות נדל"ן או לקראת עסקאות נדל"ן לבדוק אפשרות של שילוב סעיף בוררות בהסכמים שלהם. שילוב סעיף בוררות מחייב הסכמה בכתב ללכת לבוררות אבל אין להסתפק בכך.

בין אם פניכם לבוררות על ניסוח סעיף בוררות ובין אם בגלל הרפורמה אל תסתפקו בלהסכים בכתב לבוררות.

בנוסף ראוי לשקול בחיוב להסכים על הדברים הבאים:

על שם הבורר. בבית משפט אתם לא בוחרים את השופט שאם רוצים. אם אתם נהנים משפיטה פרטית, אז תיהנו מכך שתקבעו מראש את זהות הבורר שלכם. אל תשכחו שלכאורה כל אחד יכול להיות בורר אבל אנחנו רוצים את המתאים ביותר.
אם בחרתם בבורר, הייתי פונה אליו בפניה משותפת בכתב ומברר עמו 3 דברים:
- האם אין לו היכרות עם הצדדים או עורכי הדין?
- מה עלות שכר הטרחה שלו?
- האם הוא זמין בחודשים הקרובים כי אם הוא עמוס כמו בית משפט אין טעם.

להסכים מראש על ערכאת ערעור, או לוותר עליה. ההמלצה שלי בסכסוכי נדלן לשקול היטב עניין זה במיוחד שבבית משפט יש לנו ערכאת ערעור וצריך סיבה ממש טובה לוותר עליה בבוררות. בכל הכבוד גם הבורר הוא בשר ודם ולא רק השופט.

כיצד חושבים "מחוץ לקופסה" בבוררות?

סכסוך נדל"ן בין שותפים. הם חלוקים ביניהם על 3 פרויקטים אותם בנו במרכז הארץ. בני אחראי על תחום הבניה בשותפות. אליעזר אחראי על התחום הפיננסי ובעיקר הליווי הבנקאי. בני טוען כי אליעזר "העלים" כספים מהשותפות לבנית בית פרטי ועשה קומבינות כספיות כאלה ואחרות לטובתו של חשבון בני. אליעזר טוען כי פעל ביושר וקיבל הסכמה ואם כבר בטענות עסקינן אזי העיכובים של בני בהשלמת 2 מתוך 3 פרויקטים לנוכח הנופשים שעשה משפחתו בחו"ל הטילו על הושתפות קנסות שיש לחייב בהם אישית את בני ועוד ועוד האשמות.

נניח שהסכסוך הזה מופנה לבוררות היום. בתוך 10 ימים עשויה להתקיים כבר פגישת הבוררות הראשונה. במהלך הפגישה הבורר ישמע על הסכסוך. מכאן יכולים להתקיים מספר דברים:

עולה שהבעיה בין השותפים היא פחות הנדסית ויותר חשבונאית. הבורר יכול לקבוע בהסכמת הצדדים כי תוך שבועיים הם מעלים בעל פה כולל אסמכתאות את הטענות שלהם. בישיבה הזו ישב לידו רו"ח שיוכל לשאול שאלות ולהבהיר לבורר את הנדרש לו. ישיבה כזו יכולה לחסוך שנה של המתנה בבית משפט. מאותו רגע ניתן כבר להגדיר מהם תחומי המחלוקת ולקבוע לוח זמנים ממוקד לטיעוני הצדדים הוכרעה.
דרך שניה – הבורר יבחן עם הצדדים בישיבה הראשונה האם המחלוקות ביניהם מובילות להמשך שותפות או פירוד. אם פירוד, בואו נחליט על ישיבה בעוד שבועיים במתכונת BMBY – Buy Me Buy You.
להמשיך? "בוררות אקספרס", 2 בוררים, "בוררות היברידית" וכל אלה ממש לצאת מהקופסה של בית המשפט.

בוררות זה הסמארטפון של בתי המשפט. השופטים אומרים לנו דרך הרפורמה לכו להתברר, אלא אם כן אתם לא יכולים בלעדינו ולנו נשאר לעשות את זה נכון.

אני חושב שזה הפאנץ' ליין בתקנות החדשות. אם כבר צריך להודיע לבית משפט מה רוצים גישור או בוררות ואם כבר חשופים לקנס ההמלצה שלי היא שנקח אחריות ונתארגן להליכים האלה בעצמנו וכמו שאומרים "יפה שעה אחת קודם". הבוררות החדשה היא דוגמה מאד מוצלחת לכך.

מסלולי הבוררות בחוק הבוררות

חוק הבוררות, תיקון מס' 2, התשס"ט – 2008 הוסיף שני מסלולי בוררות נוספים הכוללים אפשרות ערעור פרטית, או ברשות בית המשפט – הכל, לפי בחירת הצדדים בהסכם הבוררות. בבחירת הצדדים במסלול בוררות, הכולל ערעור, ייחשב כ"פסק בוררות" פסק הבוררות שניתן בערכאה הראשונה, אלא אם כן הוגש ערעור, או אז ייחשב לכך פסק הבוררות שניתן בערעור. החוק מטיל חובת נימוק בהליכים שונים, כמו גם חובת עריכת פרוטוקול. לוחות הזמנים הקבועים בחוק משתנים בהתאמה במסלול הערעור. ה"תוספת השניה" שהוספה מסדירה את כללי הערעור.

מסלול ערעור פרטי

הליך בוררות במסלול ערעור פרטי כולל אפשרות ערעור בפני בורר, היינו, מחוץ לכותלי בתי המשפט. על מנת ליהנות ממסלול זה די כי יציינו הצדדים בהסכם הבוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר. לניסוח סעיף הבוררות משמעות רבה. פסק הבוררות בערכאה הראשונה יקבל תוקף של פסק בוררות, אלא אם כן ביקש אחד הצדדים לערער בפני בורר מוסכם. ה"תוספת השניה" מסדירה את סדרי הדיון ובכלל זה קובעת כי הכרעת הערעור תהא תוך חודשיים ממועד סיום בירורו, אם לא הוסכם אחרת. הכרעת ערכאת הערעור תהווה למעשה את פסק הבוררות, בין אם תאשר את זה שניתן, או תתקן אותו. ביטול פסק הבוררות יתאפשר בשני מקרים נדירים וקיצוניים בלבד בהתאם לעילות הביטול הקבועות בסעיפים 24 (9) או (10) לחוק הבוררות בלבד (פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור או קיומה של עילה על פיה היה מבטל בית המשפט פסק דין סופי שאין עליו עוד ערעור). דוגמה לניסוח סעיפי הבוררות במסלולים השונים ניתן למצוא באתר משרדינו.

מסלול ערעור משפטי

מסלול הערעור השני זכה לכינוי "ערעור משפטי" ומאפשר ערעור ברשות בית המשפט. מסלול זה ייכנס לתוקף בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

הבורר נדרש בהסכם הבוררות לבסס את הכרעתו על הדין המהותי
הצדדים קבעו בהסכם הבוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור במקרה ונפלה בו טעות יסודית ביישום הדין שיש עמה כדי לגרום לעיוות דין
נקבע בהסכם הבוררות כי הערעור יהא ברשות בית המשפט

באותו מעמד יהיו רשאים הצדדים לטעון בנוסף, אם ירצו בכך, טענות לביטול פסק הבוררות לפי כל עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות.

שו"ת

לפתיחת תיק במושב הדין